הסכת הבית:

שראל צריכה מנהיגות אמיצה שתחזיר את הכוח מהקצוות אל המרכז, ותציב את הממלכתיות מעל שיקולים שבטיים או מגזריים. אנחנו מאמינים שישראל יכולה להיבנות על נאמנות כפולה – גם למורשת ולזהות היהודית וגם לערכים הדמוקרטיים-הומניסטיים. המתח ביניהם אינו כשל שיש לפתור, אלא חלק מאופייה הל המדינה מיום היווסדה. בפרק זה, האורחים גיורא חמיצר ומרב חורב משתפים על המסע האישי שעברו ועל החזקת המתח המאפשרת שותפות בלי למחוק, לפחד או להכריע בכח בין היסודות הערכיים שמגדירים כל אחד מהם.

מה בכלל אומר המושג “ברית ציונית”? האם מדובר בסיסמה פוליטית חולפת או ברעיון עמוק שיוציא אותנו מהמשבר אליו נקלענו? בפרק זה נצלול אל תוך הרעיון של הברית הציונית – קואליציה רחבה המורכבת ממפלגות המחויבות באופן מלא לזהותה של ישראל כמדינה יהודית–דמוקרטית–ציונית–ליברלית. נדבר על איך הברית יכולה לשמש מסגרת מחברת לישראל המפולגת של היום, למה היא בשורה אמיתית לחברה הישראלית, ואיך היא נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו – לא משנה מאיזה מחנה פוליטי או זהות חברתית אנחנו מגיעים.

ישראל נולדה כדי להיות גם יהודית וגם דמוקרטית – אבל בין החזון למציאות יש לא מעט סדקים. לאורך השנים, המתח הזה בין זהותה היהודית של המדינה לבין המחויבות שלה לערכים דמוקרטיים הפך לשדה מוקשים פוליטי, תרבותי וחברתי. מה זה אומר לנהל מדינה יהודית ודמוקרטית? ולמה כל צד במתח הזה מרגיש שהוא נאבק על עצם קיומו? בפרק החדש של "במרכז הסערה", אנחנו צוללים אל תוך המתח שמטלטל את החברה הישראלית, מנסים להבין את השורשים שלו – ולשאול: איך אפשר לקיים מדינה שהיא גם וגם?

כשליש מהישראלים מגדירים את עצמם מסורתיים – ובכל זאת, זו אחת הזהויות הכי פחות מדוברות במרחב הציבורי. לא דתיים, לא חילוניים – אלא זהות יהודית אחרת, שלא נגזרת מרב, שולחן ערוך או ישיבה, אלא מסבתא, מאמא, ומהשאלה איך אני רוצה לגדל את הילדים שלי. דווקא עכשיו, כשכל שוני נחווה כאיום וזהויות נדחקות להתבצרות – כשחילונים ודתיים פוחדים שהכרה באחר תוביל לכפייה – המסורתיות מציעה שפה אחרת: שייכות רכה, קבלה וגמישות; זהות שמחזיקה בגם וגם. בפרק הזה נביט במסורתיות לא רק בעיניים אישיות אלא נשאל: האם היא יכולה להוות השראה למשבר הקיטוב שאנחנו חווים?

פעם, מדדנו את מקצועיותם של עיתונאים לפי היכולת לשמור על אובייקטיביות ולדבוק בעובדות. אבל בעשורים האחרונים, העיתונות השתנתה מהיסוד – הסיקור האובייקטיבי הלך והיטשטש, והמאבק על תשומת הלב שלנו התעצם. אנחנו חיים היום בג'ונגל תקשורתי שמקצין עמדות ומעמיק את השסעים בתוכנו. הצטרפו אלינו לפרק שבוחן: האם עדיין נותר סיכוי לתקשורת אחרת – כזו שאינה שבויה בידי אינטרסים פוליטיים וכלכליים מכל עבר?

מערכת החינוך בישראל מורכבת מארבעה זרמים נפרדים: חרדי, דתי, ערבי וממלכתי-עברי. הזרם הממלכתי-עברי הוא הגדול שבהם, ולמרות זאת – דווקא הוא מצוי כיום במשבר עמוק. במשך שנים נתפס החינוך הממלכתי-עברי כברירת המחדל, כ״ממלכה״ – לא סקטור. לא היה לו צורך להילחם על זהות, על תקציבים או על ייצוג. אבל השנים האחרונות הבהירו: בלי עמוד שדרה ערכי ובלי תשתיות מתאימות – גם הרוב נדחק לשוליים. הצטרפו אלינו לפרק שמנתח את מה שעובר על זרם החינוך הממלכתי-עברי – למה הוא במשבר – ולמה זה צריך להעסיק את כולנו.

״הכספים הקואליציוניים גדלים שנה אחרי שנה - ויהיה לזה מחיר...״. אנחנו כציבור מצפים שגופי המקצוע והפקידות הציבורית ישארו מקצועיים ובמקביל ישמרו על ממלכתיות ולכל הפחות לא יאפשרו מגה-סקטוריאליות. ואולם, תקציב המדינה - הכלי המשמעותי ביותר לניהול המדינה משקף לא פעם את ההיפך. במקרים רבים, כיום מי שיותר מגזרי בישראל - זוכה ליותר, והממלכתי בהגדרתו זוכה לפחות. ערכנו שיחה על התנהלות הממשלה והאוצר בבניית תקציב המדינה, מקומם של הכספים הקואליציוניים, סקטוריאליות וממלכתיות ועוד.

אם אתם בעד חלוקת ישראל לאוטונומיות, קנטונים או שבטים, הפרק הזה לא בשבילכם. רוצים להבין איך בכל זאת ניתן להמשיך לחיות כאן ביחד? יש לנו כיוון לפיתרון. הכירו את 50-30-20 - מודל שנמצא בהתפתחות מתמדת, ומטרתו לחזק את יסודותיה של המדינה, מתוך ההבנה שכדי להמשיך לחיות כאן יחד, עלינו מצד אחד למצוא את המשותף לנו, ומצד שני להכיר בחשיבות השלטון המקומי והקהילתי, לכבד ולתת כלים וסמכויות לקבוצות והזהויות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. מנחים: פולי ברונשטיין ותם אהרון, והפעם מתראיינת ומעמיקה במודל - ד״ר רעות פינג דסברג, מנהלת המרכז הרעיוני ביוזמת המאה. זמין גם בספוטיפיי ואפל למיניסייט על פרויקט 50/30/20: https://503020.manor.org.il/manganon/

המשבר העצום שעוברת הדמוקרטיה המערבית בעשור האחרון הוא בראש ובראשונה תוצר של קריסתו של המרכז הפוליטי, ואיתו כל אותם ערכים שיצרו יציבות וצמיחה. שינויים מסוכנים אלה, שעוברים בצורה כזאת או אחרת על רוב מדינות המערב, דורשים מערכת פוליטית בעלת אפקט ממתן. האזינו לשיחה עם יאיר זיוון, מחבר הספר ״מרכז״ ובו אוסף מאמרים ממנהיגים ואנשי מרכז נוספים בעולם.

תחייתו של המרכז המתון והפרגמטי הוא התשובה למשבר ההיסטורי שתוקף את מדינות המערב. למה רק המרכז יכול - ואיך? האזינו לפרק שנוגע בעקרונות המנחים של המרכז ככלל.

במרכז הסערה - הפודקאסט החדש של יוזמת המאה. בואו לשמוע על הרעיונות והאתגרים הגדולים בפוליטיקה ובחברה הישראלית - דרך תפיסת מרכז חדשנית. עם פולי ברונשטיין ותם אהרון